מוחמד | יחסו של מוחמד ליהודים ולנוצרים
English: Muhammad

יחסו של מוחמד ליהודים ולנוצרים

נבי מוסא במדבר יהודה. מקום קבורתו של משה רבנו לפי המסורת המוסלמית
מרי ובנה ישו בציור מיניאטורי פרסי-מוסלמי

הדת המוסלמית היא דת מונותאיסטית שהושפעה מהיהדות והנצרות. בקוראן מכונים היהודים והנוצרים אהל אל-כִּתאב (أهل الكتاب) כלומר "עמי הספר". על פי הקוראן היהדות והנצרות מבוססות על ספרים שכללו דברי אלוהים חיים (משה וישו נחשבים לנביאים). מכאן שאין מצווה לאסלם אותם, אולם מאידך, אסור ללכת בדרכיהם. ל"עמי הספר" יש זכות לשבת בקרב המוסלמים ולשמור על מסורותיהם ומנהגי דתותיהם כל עוד הם מקבלים על עצמם את השלטון המוסלמי.

ידוע כי בימיו של מוחמד חיו יהודים ונוצרים בחצי האי ערב, אולם קשה לאמוד את מספרם. החוקרים מסכימים כי באל-מדינה ישבו שלושה שבטים יהודיים, בח'יבר ישב שבט יהודי של חקלאים, וכן היו יהודים באזור תימן של היום. כמו כן ידוע על קהילה נוצרית במקום הנקרא נג'ראן.

בראשית גיבושה של הדת המוסלמית בידי מוחמד ניכרות השפעות יהודיות - הקביעה כי יש להתפלל תוך פנייה לירושלים, קביעת יום צום ביום העשירי של החודש הראשון ועוד. עם הגירתו של מוחמד לאל-מדינה, והתחזקותו הפוליטית והצבאית, התגלעו סכסוכים קשים בינו לבין השבטים היהודיים באל-מדינה ובח'יבר. סכסוכים אלה הידרדרו למלחמות.

קיימת מחלוקת בעניין הטבח של מוחמד בשבט היהודי ״בנו קורייט'ה״. בחוזה ״עהד אל-אומה״ הוא התחייב לשמור על שלומם של השבטים היהודיים ולהתייחס אליהם בכבוד כל עוד הם לא נותנים יד עם השבטים שלחמו במוסלמים. הקרבות הידועים בין מוחמד ליהודים הם הקרב עם שבט קורייט'ה היהודי וקרב ח'יבר. הקרב עם אנשי קורייט'ה הסתיים בטבח של חלק גדול מהגברים בני השבט (לפי המקורות האיסלאמיים בין 40–900 הרוגים) ומאסר של הנשים והתינוקות. המסורת המוסלמית מספרת כי אנשי קורייט'ה בגדו במוחמד בקרב "אלכאנדאק" ונלחמו בו לצידם של אנשי קורייש, זה היה נגד החוזה שהיה בין מוחמד לבין קורייט'ה. מוסלמים רבים בימי הביניים ראו באנשי קורייט'ה גיבורים על שום דבקותם באמונתם, וזאת על אף סירובם להתאסלם. על אף הקטל הרב בח'יבר בעת הקרב, לא התרחש טבח ממש, כיוון שיהודי המקום הסכימו להיכנע, ולהעביר לאנשי מוחמד מחצית מיבוליהם. בימי הביניים נחשב קרב ח'יבר והסכם הכניעה שבעקבותיו כדוגמה ליחס הרצוי בין השלטון המוסלמי לבין הנתינים היהודים והנוצרים - סובלנות השלטון תמורת קבלת עליונות המוסלמים ותשלום מיסים מיוחדים. בימינו משתמשים מוסלמים אנטישמים או אנטי-ישראלים בקרב ח'יבר כדוגמה לתבוסת היהודים בפני המוסלמים.[13]

יחסיו של מוחמד עם הנוצרים בנג'ראן היו טובים בהרבה, כיוון שאנשי נג'ראן הסכימו לקבל את מרותו, על אף שלא התאסלמו. המצב בו מוחמד הושפע יותר מעקרונות הדת היהודית, אך ניהל יחסים טובים יותר דווקא עם הנוצרים, משתקף בקוראן. הקוראן שולל את אמונת השילוש הקדוש הנוצרי, ומתייחס יותר באהדה לעקרונות היהדות, אך הוא מגנה את התנהלותם של היהודים בחצי הערב בצורה חריפה, ומציין כי הנוצרים שם היו עדיפים עליהם.