מלחמת העולם הראשונה | קרבות ראשונים
English: World War I

קרבות ראשונים

חודש אוגוסט 1914 התאפיין בתנועת כוחות גדולה בחזיתות רבות, כאשר כל אחד מהצדדים ניסה להכריע את המלחמה באופן מהיר.

פעולות גרמניה בראשית המלחמה התבססו על תוכנית שליפן על פיה יש להנחית מכה מוחצת על צרפת בטרם יספיק הצבא הרוסי להתארגן ולהגיע לחזית. לשם כך כללה תוכנית שליפן מהלך איגוף שבו הצבאות הגרמנים פולשים לצרפת מצפון דרך בלגיה. ב-2 באוגוסט החלה גרמניה בפלישה לצרפת דרך בלגיה ולוקסמבורג. הגרמנים נתקלו בהתנגדות עזה ליד המבצרים של העיר הבלגית לייז', אך הצליחו להכריע אותם באמצעות ארטילריה כבדה. בעקבות הפלישה הגרמנית לבלגיה הנייטרלית החליטה בריטניה להצטרף למלחמה לצדה של צרפת ושלחה את חיל המשלוח שלה לצרפת.

פעולות צרפת בראשית המלחמה התבססו על תוכנית מתאר כללית לריכוז וניוד כוחות שנודעה בשם 'תוכנית 17'. התוכנית התבססה על הרעיון של התקפה בכל מחיר ועל ה"אלאן" (élan), רוח הגייסות של הצבא הצרפתי. בהתאם לתוכנית החלו כוחות צרפתיים לפלוש לחבלי אלזס ולורן בתחילת אוגוסט ולהסיג את הכוחות הגרמניים לאחור.

בחזית המזרחית פלשה אוסטרו-הונגריה לסרביה ב-12 באוגוסט (פלישה אשר היוותה את העילה למלחמה) אך נחלה תבוסות כבדות. במקביל שני צבאות רוסיים, הארמייה הראשונה בפיקודו של פאול פון רננקמפף והארמייה השנייה בפיקודו של אלכסנדר סמסונוב, פלשו למזרח פרוסיה, מוקדם בהרבה מהצפי הגרמני, והביאו את ראש המטה הכללי הגרמני פון מולטקה לבצע את הסטייה הראשונה מתוכנית שליפן, בהעבירו כוחות מהחזית המערבית לחזית המזרחית.

ב-14 באוגוסט נפתחה סדרה של קרבות שכונו המערכה על הגבולות אשר הביאו לתפנית ביחסי הכוחות במלחמה. בדרום החזית המערבית, כוחותיו של הנסיך רופרכט (יורש העצר של בוואריה) לא רק שעצרו את המתקפה הצרפתית במסגרת קרב לורן (14 באוגוסט) אלא גם פתחו במתקפת נגד ב-20 באוגוסט במסגרתה הדפו את הכוחות הצרפתיים חזרה אל מעבר לגבול הצרפתי (חלק מההיסטוריונים טוען שניצחון גרמני זה הוא חלק מסיבת הכישלון הגרמני במלחמה, שכן במסגרת תוכנית שליפן כוח זה נועד רק להוות הסחה עבור הצרפתים). ב-21 באוגוסט החל קרב הארדנים שבמסגרתו ניסו הצבאות הצרפתיים להבקיע את מרכז הכוחות הגרמניים דרך הרי הארדנים, אך ספגו אבדות קשות (כ-22,000 הרוגים) ונסוגו לאחור. בחזית הצפונית החל הגנרל הצרפתי שארל לנרזאק להסיג את כוחותיו לאחור ובכך מנע את השמדתם על ידי הכוח הגרמני המאגף. ב-20 וב-21 באוגוסט נערכו קרבות שרלואה ומונס בהם הצליחו הגרמנים להבקיע את קווי המגננה של הצרפתים ושל כוחות העזר הבריטים, אך כוחות בעלות הברית הספיקו לסגת בזמן ולהיחלץ מהשמדה. התוצאה של המערכה על הגבולות הייתה שצרפת נאלצה לזנוח את אסטרטגיית ההתקפה בה דגלה מתחילת המלחמה, ולעבור למגננה, ובמקביל התברר לה ממדיו העצומים של הכוח הגרמני המאגף (על פי תוכנית שליפן).

ב-26 באוגוסט החל קרב טננברג במסגרתו הצליחו הכוחות הגרמניים בפיקודם של הגנרל פאול פון הינדנבורג ואריך לודנדורף להדוף את הכוחות הרוסיים שפלשו למזרח פרוסיה. הכוחות הגרמניים הצליחו תחילה לכתר את הארמייה השנייה של סמסונוב ב-26 באוגוסט ולהשמיד אותה, ושבוע לאחר מכן הצליחו הגרמנים בקרב הראשון על האגמים המזוריים לנצח גם את הארמייה הרוסית הראשונה ולהסיג אותה לאחור אל מחוץ לגבולות פרוסיה.

חרף הניצחונות הגרמניים המרשימים במערכה על הגבולות, לא הצליחו הכוחות הגרמניים המאגפים להשלים את כיתור הצבא הצרפתי. במסגרת הקרב הראשון על המארן, שנערך בין 5 ל-12 בספטמבר 1914, הצליחו הצרפתים, בסיוע של סיורים מוטסים, לזהות פער בין שתי הארמיות הגרמניות הפולשות ולהחדיר דרכו את הכוחות של הארמייה החמישית הצרפתית בסיוע חיל המשלוח הבריטי. ב-9 בספטמבר נראה היה כי הארמיות הגרמניות עומדות בפני כיתור והשמדה, אך הם הצליחו לסגת ולהתחפר צפונית לנהר האן. עד אמצע ספטמבר ניסו הכוחות הצרפתיים והגרמניים לכתר זה את זה ממערב, במהלך שכונה המרוץ אל הים. הניסיונות לא צלחו ושני הצדדים נאלצו לעבור לשלב של מלחמת חפירות. חרף ההישגים הגרמניים המרשימים בשלב זה של המלחמה, כישלונה של תוכנית שליפן להשמיד את הצבא הצרפתי, הביא לכך שגרמניה נאלצה להתמודד עם מלחמה ארוכת טווח בשתי חזיתות בו-זמנית: במערב נגד צרפת ואנגליה ובמזרח נגד רוסיה.

הכיבוש הראשון של אדמת האויב שלו זכו מדינות ההסכמה לא היה באירופה כי אם באפריקה: כוחות דרום אפריקה תקפו וכבשו את המושבה הגרמנית שבדרומה של אפריקה (שבעתיד תהפוך לנמיביה).