מלחמת סיני | הערות שוליים
English: Suez Crisis

הערות שוליים

  1. ^ על הסיבוב השני, דבר, 27 באוקטובר 1949
  2. ^ אם כי העובדה שמרבית פעולות ה"פדאיון" לא יצאו ממצרים, מעמידה בסימן שאלה את הטיעון בזכות הסיבה הזאת, כעילה עיקרית למלחמה.
  3. ^ היזמה בעניין הזה הייתה של ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון; מנכ"ל המשרד שמעון פרס היה המוציא לפועל של הפרויקט.
  4. ^ על פי רישומי מזכיר ממשלת בריטניה, נורמן ברוק, הבריטים הציעו לישראל לביים התקפה מצרית על באר שבע, כדי ליצור עילה ליציאה למלחמה. בן-גוריון דחה את ההצעה.
  5. ^ "סוואר", פרק מספרו של יוסף עבו עברון: ביום סגריר - סואץ מאחורי הקלעים, הוצאת אות-פז 1969, עמ' 120
  6. ^ מרדכי בר-און, דברים ביום עיון בנושא 'מבצע קדש', 19 באוקטובר 1988, מרכז ישראל גלילי באפעל, עמ' 18. על פי טענה אחת, מפקד פיקוד הדרום אסף שמחוני העריך מראש שכך יהיה, ונתן לדעתו הזאת ביטוי מפורש.
  7. ^ עמוס כרמל, אלוף הניצחון, הוצאת משכל (ידיעות אחרונות וחמד) 2009, עמ' 313
  8. ^ עמוס כרמל, אלוף הניצחון, עמ' 293
  9. ^ משה דיין, יומן מערכת סיני, הוצאת עם הספר 1965, עמ' 59, 182
  10. ^ למשל, חטיבת מילואים 37, שהייתה חטיבת השריון היחידה של פיקוד הדרום, הוקמה בחופזה בחודש אוקטובר והיו לה הרבה פחות טנקים מהתקן. גם חטיבת החי"ר-מילואים 4 וחטיבה 10, שגויסו בחופזה, לא הספיקו להתארגן כדי לבצע כהלכה את משימותיהן.
  11. ^ כך טען דוד שחם, בספרו ישראל 40 השנים, הוצאת עם עובד 1991, עמ' 131
  12. ^ אין לבלבל בין מספרי הטייסות האלו, לבין טייסות בעלות מספרים זהים כיום (בשנת 2013): 201 ("האחת"), 199 (על פי פרסומים זרים - טייסת של טילי "יריחו"), או 200 (כתב"מים) של היום.
  13. ^ על פי עדות דן טולקובסקי (מפקד חיל האוויר הישראלי באותה עת); ראיון בתוכנית הרדיו "על אזרחי", גלי צה"ל, 11 באוגוסט 2012
  14. ^ זו הייתה ההצנחה המבצעית הראשונה (וכמעט היחידה) בתולדות צה"ל; בעקבות כך, משתתפי הפעולה עתידים היו לענוד את כנפי הצניחה שלהם על רקע אדום. בין הטייסים של ה"דקוטות" היו גם יעקב אבישר ויעל רום.
  15. ^ עמוס כרמל, אלוף הניצחון, עמ' 322 - 327
  16. ^ המשפט התקבע בטעות כאילו הוא התייחס לאריאל שרון. אמנם, גם שרון היה ידוע, ואף יותר משמחוני, בעצמאותו המחשבתית, ולעיתים בפרשנותו המיוחדת לפקודות שקיבל; אולם בפועלו במלחמת סיני, לא זכה לשבחים רבים מפי הרמטכ"ל.
  17. ^ מוטי גולני, תהיה מלחמה בקיץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור 1997, עמ' 460. המברקים עם השדרים האלה, שתוכנם הוא קריטי להצדקת טענותיו של שמחוני כנגד טענתו של דיין להפרת המשמעת, לא נמצאו מעולם. משה אילן העיד בשנת 2000, שכנראה הם נלקחו על ידי שמחוני לפגישה עם בן-גוריון, ונפלו בידי המודיעין הירדני אחרי שמטוסו של שמחוני התרסק.
  18. ^ באום-כתף היו שני גדודים מחטיבת החי"ר המצרית מספר 6, מתוגברים בארטילריה ובנשק נ"ט.
  19. ^ משה דיין, יומן מערכת סיני, עמ' 102 - 103
  20. ^ אוגדה 38, בפיקודו של אל"ם יהודה ואלך, שכללה במלחמה את החטיבות 7, 10 ו-4; אולם כמפקדה היא לא הייתה מאורגנת ומאומנת, ובפועל פיקוד הדרום הפעיל את חטיבותיה, ולא מפקדת האוגדה.
  21. ^ דו"ח קצין מברר - חטיבה 10, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
  22. ^ שבתי טבת, משה דיין, שוקן 1971, עמ' 464
  23. ^ מוטי גולני, תהיה מלחמה בקיץ, עמ' 474
  24. ^ על כך העיר השגריר באו"ם אבא אבן בעוקצנות, שכדי לקיים את תנאי האולטימטום, על הצנחנים יהיה "לסגת" קדימה, לכיוון התעלה.
  25. ^ מוטי גולני, תהיה מלחמה בקיץ, עמ' 519
  26. ^ מכל הכוחות שנעו בשלב האחרון של המלחמה לעבר תעלת סואץ, אף לא כוח אחד עבר דרך מעבר המיתלה.
  27. ^ 27.0 27.1 27.2 27.3 תקציר של הספר מלחמות ישראל: מבצע קדש מאת מאיר פעיל, הוצאת מקסם 1998
  28. ^ סא"ל זאבי נשלח במטוס קל אל הצומת, כדי לוודא שהפקודה להימנע מקרב ברורה לשרון. שרון הצליח לשכנע את זאבי לאשר לו להוציא סיור לבדיקת המעבר, ובלבד שלא ייכנס לקרב.
  29. ^ הידוע ביותר בין הלוחמים היה יהודה קן דרור, שנהג לבדו בג'יפ כדי למשוך אליו את אש האויב ולגלותה. בדיעבד נטען, שלא ניתן היה לזהות את מקורות הירי בעת שהג'יפ נסע במעבר, וממילא הקרב התרחש 4 שעות אחרי הנסיעה של קן-דרור; אולם מעשהו של קן-דרור, שנפטר מפצעיו חודשיים אחרי הקרב, הצטרף למסכת של גילויי הגבורה, שהעצימו את המיתוס של קרב המיתלה. תשעה לוחמים נוספים זכו בעיטורים על פעולותיהם, ועוד 13 בצל"ש מאת אלוף הפיקוד.
  30. ^ דו"ח הבדיקה על הקרב, שכתב חיים לסקוב, מפקד הפיקוד שאחרי שמחוני
  31. ^ עמוס כרמל, אלוף הניצחון, עמ' 335
  32. ^ גיליון 124 של "מערכות", המוקדש כולו למאמר של שרגא גפני. בראיון לאלי אשד אמר גפני: "הציר לתעלה נפתח ותוכנית המלחמה הוגשמה. בלי קרב המיתלה כל המבצע היה נכשל."
  33. ^ דף מפקד לקרב לקראת כיבוש הרצועה באתר ולווט אנדרגראונד
  34. ^ דו"ח קצין בודק מאת אל"ם אהרון יריב, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
  35. ^ הוא הקצין שעמד בראש בית הדין הצבאי ששפט את נידוני קהיר.
  36. ^ הצלחתו של המסע נזקפת במידה רבה לזכות מבצע ירקון, שנועד לבדוק את מידת העבירות של המסלול.
  37. ^ כיבוש ראס-סודר, אבו רודיס, א-טור, שרם א-שייח, מתוך אתר "הצנחנים, עשור ראשון 1948-1958"
  38. ^ משה דיין, יומן מערכת סיני, עמ' 177
  39. ^ ברוידה אף טען שיהודה קן דרור לא התנדב למשימת ההתאבדות שביצע, אלא קיבל פקודה ממפקדו, אהרון דוידי.
  40. ^ מי שבא קיבל כדור, באתר הארץ, 6 בפברואר 2007
  41. ^ מצרים שוקלת לדרוש פיצויים מישראל על רצח השבויים, באתר ynet, 5 ביולי 2004
  42. ^ ויינשטיין זומן לבירור על סירוב הפקודה וההתחצפות הפומביים. בתשובתו הסביר: "יש דברים שההתייחסות אליהם חייבת להיאמר בקול רם וברור, כדי שכל חייל ישמע". הסיפור פורסם בהבלטה בקיבוצו של ויינשטיין, גבעת ברנר; וכן נתן את השם לספרו של בן הקיבוץ יפתח ספקטור, רם וברור, שהזכיר זאת כמקרה שהשפיע עליו לחתום על "מכתב הטייסים" בשנת 2003.
  43. ^ מיכאל בר-זוהר, בן-גוריון, כרך ג, פרק ז, עמ' 1271–1272.
  44. ^ אייל נווה, נעמי ורד, דוד שחר, הלאומיות בישראל ובעמים - בונים מדינה במזרח התיכון, הוצאת רכס פרויקטים חינוכים בע"מ, ירושלים, 2009, עמ' 212
  45. ^ מיכאל בר-זוהר, בן-גוריון, כרך ג, פרק ח, עמ' 1292.
  46. ^ מלחמות ישראל : מבצע קדש, lib.cet.ac.il
  47. ^ חדשות - צבא וביטחון nrg - ...כך כבשה ישראל לראשונה את סיני, www.nrg.co.il
  48. ^ מלחמת סיני: עיטור הגבורה, צה"ל
  49. ^ מלחמת סיני: עיטור העוז, צה"ל
  50. ^ מלחמת סיני: עיטור המופת, צה"ל
  51. ^ מאיר עמית ניהל את מוצב הפיקוד העליון (מצפ"ה) בזמן שהרמטכ"ל נעדר ממנו, ולא היה ניתן להשגה בטלפון או בקשר.
  52. ^ ביקורת: בן-גוריון ודיין: שתי גישות בדרך למבצע אחד, עיונים בתקומת ישראל 2, כרך 2, 1992, עמ' 489-483
  53. ^ ביקורת: ההלם והתגובה, מערכות ‏432, אוגוסט 2010, עמ' 77-76
  54. ^ ביקורת על הספר: מלחמה יזומה?, קתדרה 90, דצמבר 1998, עמ' 166-150
  55. ^ ביקורת: פנינו במראה האמריקנית, קתדרה 67, מרץ 1993, עמ' 187-174
דגל ישראל
דגל ישראל
מלחמות ישראל
העצמאות
19471949
סיני
1956
ששת הימים
1967
ההתשה
19691970
יום הכיפורים
1973
לבנון הראשונה
1982
לבנון השנייה
2006