מצרים | חוק ומשפט
English: Egypt

חוק ומשפט

המשפט המצרי הוא שילוב של דין מערבי (צרפתי בעיקרו) ודין איסלאמי. הקודקס המצרי האזרחי, פרי יצירתו של המלומד עבד אל-רזאק אל-סנהורי שימש מודל במדינות ערב רבות (בין השאר: עיראק, ירדן, סודאן, תימן ועוד). הקודקס של סנהורי נכנס לתוקפו ב-1949. קודם לכן חל על עניינים אזרחיים הקוד נפוליאון שתורגם באופן רשלני לערבית (משנות ה-80 של המאה ה-19).

לאחר מהפכת הקצינים החופשיים בוטלו בתי הדין השריעיים שעסקו בענייני המעמד האישי. המערכת הקיימת היא מערכת מודרנית שבראשה בית משפט לחוקה בעל סמכות לביקורת שיפוטית. המערכת המשפטית נחשבת אקטיביסטית- אומנם ביטול חוקים איננה אפשרות שקיימת, אך קביעה שהם אינם חוקתיים גוררת הפיכתם לאות מתה בספר החוקים, כלומר בתי המשפט במדינה אינם מיישמים אותם.

מערכת המשפט במצרים שלאחר המהפכה של 2011 סופגת לא פעם ביקורת בתקשורת המערבית על היותה שמרנית מאוד, וככזו המושפעת מאוד מהשקפות דתיות ומעקרונות לאומנים. כך למשל גררו ביקורת בתקשורת המערבית מקרים בהם נשלח עיתונאי מצרי לכלא לאחר שראיין גבר הומוסקסואל מוצהר, לאחר שנשפט והואשם בהסתה להוללות וביזוי ערכי הדת,[12][13][14] וזמרת מפורסמת נשפטה והורשעה לאחר שהתלבשה באופן לא צנוע.[15][16][17]

על פי דו"ח שפרסמה בשנת 2016 הרשת הערבית למידע על זכויות אדם וחירויות כלואים במצרים כ–106 אלף בני אדם, כאשר יותר מ–60 אלף מהם הם אסירים ועצירים פוליטיים, זאת לצד הערכות שמדברות על כ-1,250 אנשים שנעלמו לאחר שהואשמו על ידי המדינה, בעיקר על רקע דעות פוליטיות.[9]

ארגוני זכויות אדם במצרים טוענים שחשיבותן של זכויות האדם לא התקבלו כחלק מהתרבות המצרית, ולכן לא מוגדרות בחוק בצורה מספקת, ומאפשרות פרשנות רבה.[9] אחמד מאהר, ממייסדי תנועת הנוער של ה-6 באפריל, תיאר בתקשורת המערבית כיצד מתבצעת אכיפה סלקטיבית של חוקים, בהתאם לצורכי השלטון.[10]