משה | הערות שוליים
English: Moses

הערות שוליים

  1. ^ ישנן הצעות אחרות באשר למשמעות ומקור שמו. ראו בפרק "שמו של משה" בערך זה
  2. ^ שמות רבה א, יח.
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר שני, פרק ט, פסקה ג, סעיפים 212–217.
  4. ^ בספר החיצוני קדמוניות המקרא נאמר כי גם בת פרעה חלמה חלום, שבעקבותיו ירדה לרחוץ ביאור (פרק ט, פסוק טו), וגם למרים נגלה בחלום דבר הולדתו של אחיה המושיע (פרק ט, פסוק י).
  5. ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, פרק יח: איך הייתה לידתו של משה?, עמ' 151–154: לדעת המחברים, נראה כי מדובר במסורת קדם-מקראית שהמשיכה את חייה בעל פה עד שהופיעה בספרות הכתובה הבתר-מקראית.
  6. ^ ראו: הערך: כושן, לכסיקון מקראי, עמ' 391; במדבר, פרק י"ב
  7. ^ הרב קורות משה עד יציאת מצרים ב אתר התנ"ך של מכללת הרצוג
  8. ^ ספר במדבר, פרק כ' 12
  9. ^ רמב"ם, שמונה פרקים, עמ' קפב, הוצאת מוסד הרב קוק
  10. ^ דברים רבה פרשה ט
  11. ^ ספר דברים, פרק ל"ד, פסוק ו'
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ח, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ב, עמוד ב'. ובילקוט שמעוני יהושע רמז טו, יש דעה שנפטר בז' באדר א', ויש דעה שנפטר בז' בשבט
  13. ^ על פי סוטה י"א
  14. ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ו, פסוק כ"ד
  15. ^ בבא בתרא ק"י א'. תלמוד ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ב'. ראו גם בספר גלגולי נשמות לרמ"ע מפאנו בערכו
  16. ^ ראו בגמרא, שם
  17. ^ ספר שמות, פרק ב', פסוק י'
  18. ^ פילון האלכסנדרוני, על חיי משה א, 17
  19. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר שני, סעיף 228: "המצרים קוראים למים „מוֹאִי” ו„אסיס” למי שניצל. וכן צירפו את שניהם לכינוי אחד ונתנוהו לו"; נגד אפיון, מאמר ראשון, פרק לא
  20. ^ 1 2 עולם התנ"ך, שמות, עמ' 32
  21. ^ האבן עזרא, בפירושו הארוך לספר שמות פרק ב, פירש באופן אחר: "שם משה מתורגם מלשון מצרים בלשון הקדש. ושמו בלשון מצרים היה מוניוס. וכך כתוב בס' עבודת האדמה הנעתק מלשון מצרים אל לשון קדרים. גם ככה בספרי חכמי יון. אולי למדה בת פרעה לשונינו או שאלה. ואל תתמה בעבור שאיננו משוי. כי השמות אינם נשמרים כמו הפעלים"
  22. ^ שמות רבה א, כ.
  23. ^ ספר שמות, פרק ב', פסוק ב'.
  24. ^ ויקרא רבה א ג; תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג, עמוד א'.
  25. ^ קדמוניות המקרא, פרק ט, פסוק טו.
  26. ^ "וְאַחַר, בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ, אֶל-פַּרְעֹה" (שמות ה' א') ועיינו בפירוש רש"י שם
  27. ^ (במדבר, פרק י"ב 3)
  28. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ח, עמוד א'
  29. ^ קהלת רבה פרשה י, אות כ
  30. ^ שמות, פרק ד' 10
  31. ^ שמות פרק ו' 12
  32. ^ שמות, פרק ז' 1
  33. ^ רש"י, אבן עזרא ורמב"ן על שמות ד' 10
  34. ^ ספורנו: "לא קנתה לשון לימודים...וזה קרה לי בהיות כלי הדיבור שלי בלתי מוכנים"
  35. ^ רשב"ם: "איני בקיא בלשון מצרים בחיתוך הלשון כי בקטנותי ברחתי משם"
  36. ^ תיקוני זהר פב ב. ובדומה גם מפרש הראי"ה קוק, "פני משה כפני חמה שהיא היסוד האורי המקורי, ופני יהושע כפני לבנה שהיא היסוד ההסתעפותי" (עין איה על שבת יב יא)
  37. ^ "וַיֹּאמֶר לָהֶם...שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה, וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת קְרֹבוֹ...וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ:" (ספר שמות, פרק ל"ב, פסוק כ"ז). הדבר מעיד כי ישראל היו מיומנים במלחמה בחרב, ולא נרתעו ממנה
  38. ^ למשל כשם שמשה שלח מרגלים (והוא נמנה ביניהם) בכיבוש הארץ ובכיבוש יעזר, גם הוא לפני כיבוש יריחו שולח מרגלים שיתורו את המקום
  39. ^ דיודורוס סיקולוס, ספר 40, פרק 3
  40. ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר ראשון, פרקים יד, כו-לג
  41. ^ Eusebius, Præparatio Evangelica, Book IX, Chapters XVIII, XXIII, XXVII (וגם Clement of Alexandria, Stromata, Book I, Chapter XXIII, 154)
  42. ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, פרק יט: מה אירע למשה בין בריחתו ממצרים לישיבתו במדין?, עמ' 160.
  43. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר שני, פרק י, פסקה ב, סעיפים 248–253.
  44. ^ ספר במדבר, פרק י"ב, פסוק א'.
  45. ^ סודא, אלכסנדר איש מילטוס – Suidas, s.v. Ἀλέξανδρος ὁ Μιλήσιος; מוסו – Suidas, s.v. Μωσώ
  46. ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I, XXX. Alexander Polyhistor, pp. 163-164
  47. ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, ספר 1, פרק 94, סעיף 2
  48. ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, ספרים 34–35, פרק 1, סעיפים 4-3
  49. ^ פטר שפר, יוּדוֹפובּיה, תרגום מאנגלית: להד לזר; פרק 2 האל היהודי, פולחן החמור, עמ' 90; פרק 3 התנזרות מבשר חזיר, הקרבת חזיר בבית המקדש היהודי, עמ' 101
  50. ^ סטראבון, גאוגרפיקה, ספר 16, פרק 2, סעיפים 37-35
  51. ^ יוסטינוס, תקציר ה'היסטוריה פיליפקה' של פומפיוס טרוגוס, ספר 36, פרק 2.
  52. ^ .Eusebius, Praeparatio Evangelica IX, 19: 1-3
  53. ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר שני, פרק יד
  54. ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר ראשון, פרק לד
  55. ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר שני, פרק ב
  56. ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר ראשון, פרק לב, תרגום: יעקב נפתלי שמחוני
  57. ^ פטר שפר, יוּדוֹפובּיה, פרק 9: מצרים, עמ' 242
  58. ^ טאקיטוס, דברי־הימים, ספר חמישי, פרקים ג-ד
  59. ^ הביבליותקה של פוטיוס, 190. פטולמאיוס כנוס.
  60. ^ מנחם שטרן - M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I: LXXXVI. NICARCHUS, No.248, pp. 532-533;
    Vol. II: XCVII. HERENNIUS PHILO OF BYBLUS, No.329, pp. 144-145; XCIX. NICARCHUS, No.331, pp. 148-149; CXXXII. HELLADIUS, No.472, p. 491
  61. ^ De Sublimitate, IX, 9
  62. ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I, LIV. The Anonymous Author of De Sublimitate (Pseudo-Longinos), p. 361
  63. ^ יובנאליס, סטירה יד, 104-100; בתוך: פטר שפר, יודופוביה, פרק 3, עמ' 119 (תרגום: רחל בירנבאום)
  64. ^ קווינטיליאנוס, תורת הנאום, ספר 3, פרק 7, 21
  65. ^ 1 2 Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. II, CXIV. Galen, pp. 306, 308
  66. ^ Galenus, De Usu Partium, XI, 14
  67. ^ Galenus, De Pulsuum Differentiis, II, 4
  68. ^ Galenus, De Pulsuum Differentiis, III, 3
  69. ^ Pliny the Elder, The Natural History, Book XXX, Chapter 2
  70. ^ Apuleius, Apologia, 90
  71. ^ M. Stern, Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol.2, CXIII. Celsus Philosophus, p. 226
  72. ^ Origen, Contra Celsus I, 26; V, 41
  73. ^ Origen, Contra Celsus I, 23
  74. ^ De Bono, apud: Eusebius, Praeparatio Evangelica, IX, 8:1-2
  75. ^ הצמד יאנס ויאמברס נזכרים גם במקורות אחרים: הברית החדשה, פרק ג', פסוק 8; תרגום ירושלמי (תרגום המיוחס ליונתן), שמות, פרק ז, פסוק יא: "יניס וימבריס"; מדרש תנחומא, פרשת כי תשא, יט: "יונוס ויומברוס"; ספר הזוהר, חלק ב, קצא, א: "יונוס וימברוס".
    על פי מסורת יהודית, השניים היו בניו של בלעם: תרגום ירושלמי, במדבר, פרק כב, פסוק כב: "יניס וימריס"; ספר הזוהר, חלק ב, קצב, א.
    במקורות אחרים יניס וימבריס נזכרים בשמות שונים: תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ"ה, עמוד א': "יוחנא וממרא"; ילקוט שמעוני, שמות (פרשת בשלח), סימן רלה: "יוחני וממרא"; ספר ברית דמשק, ה, יז: "יקם בליעל את יחנה ואת אחיהו במזמתו"
  76. ^ De Bono, apud: Origenes, Contra Celsum, IV, 51
  77. ^ סטרומאטה, I,‏ 22 (150, 4); אוסביוס, ספר XI,‏ 10, 14; Theodoretus, Graecarum Affectionum Curatio, II, 114
  78. ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. II: CX. Numenius of Apamea, p. 206
  79. ^ היסטוריה אוגוסטה, קלאודיוס המאולל, פרק 2 סעיף 4. תרגום: דוד גולן, הקיסרים החיילים, עמ' 274
  80. ^ 1 2 3 4 5 6 The Horns of Moses. Setting the Bible in its Historical Context
  81. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Moses, Theft from Egypt, University of Missouri–St. Louis
  82. ^ 1 2 3 4 5 Andrew Brown, Man versus myth: does it matter if the Moses story is based on fact?, The Guardian
  83. ^ D. M. Murdock, Acharya S, Did Moses Exist?: The Myth of the Israelite Lawgiver (עמ' 3)
  84. ^ Finkelstein, Israel, and Amihay Mazar. The quest for the historical Israel: debating archaeology and the history of early Israel: invited lectures delivered at the Sixth Biennial Colloquium of the International Institute for Secular Humanistic Judaism, Detroit, October 2005. Vol. 6. Society of Biblical Lit, 2007.
  85. ^ Dever, William G. Who were the early Israelites, and where did they come from?. Wm. B. Eerdmans Publishing, 2003.
  86. ^ 1 2 3 4 Atenism – the birth of monotheistic religions in ancient Egypt around 1350 BC? Akhenaten, Moses, the sun and the story of Sinuhe
  87. ^ ראו ספרו של פרוייד "משה האיש ואמונת היִחוד"
  88. ^ מאין באנו, פרופסור ישראל קנוהל, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2008
  89. ^ מספרות מצרים העתיקה, ירושלים תשל"ה, עמ' 78-88
  90. ^ מתיה קם, לא שוכחים את משה, באתר 929 - תנ"ך ביחד
  91. ^ משה(הקישור אינו פעיל, 13.3.2020)