משה מנדלסון | הערות שוליים

הערות שוליים

  1. ^ מנדלס-זון (Mendels-sohn): בנו של מנדל. כך, למשל, נכתב שם הערך באנציקלופדיה העברית (כרך כ"ג, עמ' 958).
  2. ^ משה בר מימון (מורה נבוכים, יעסניץ תק"ב 1742, (165 עמודים)
  3. ^ כתבי משה מנדלסון, כרך 19, עמ' 2–3 ("הנה בא לגבולי איש משה אשר ידענו מה היה לו. כי ידי משה כבדים ויקרים, וכביר מצאה ידו בכל חכמה ... הוא אשר שמו כהר"ר משה מדעסא ... ששכלו שלם בתורה בגמרא וסברא ... ולכן אמרתי במה אכבדהו ... כי הוא כולו מחמדים, פרדס רימונים, תוכו אכל וקליפה זרק ... והוא חכם הרזים ...).
  4. ^ 'אגרות צפון' לרש"ר הירש, מוסד הרב קוק, אגרת יח. שם מכונה הוא "אפלטון אשכנזי"
  5. ^ Abrahams, Israel (1911). "Mendelssohn, Moses". In Chisholm, Hugh. Encyclopædia Britannica. 18 (11th ed.). Cambridge University Press. pp. 120–121
  6. ^ שו"ת חתם סופר, התשובה שבה הוא מזכיר את עמדת רמ"ד, באתר ספריה
  7. ^ אמנם, ראו עדות בנו ר' יעקבקא לנדא לפיו השיב הרב לנדא למבקרים "חדלו לכם להטיל מום בניב שפת דעת. איני רואה כל מאומה בידו", מובא אצל יהודה ייטלש, מבוא הלשון ארמית, פראג תקע"ג (1813), עמ' 13 והלאה, בהערה, וייתכן שבשלב מאוחר יותר התנגד לביאור.
    ראו גם מעוז כהנא ומיכאל סילבר, "דאיסטים שבתאים ומקובלים בקהלת פראג", בתוך: "קבלה" כתב עת, תשס"ט עמ' 235, הערה 99 והלאה
  8. ^ Michael Meyer. Response to Modernity: A History of the Reform Movement in Judaism. Wayne State University Press, 1995. עמ' 14.
  9. ^ ראו תרגום לעברית של מכתבו בנושא זה, בהערת שוליים במבוא ספר השנה הראשון של "כנסת ישראל" בעריכת שפ"ר, עמ' 36–38, באתר HebrewBooks.
  10. ^ עת לטעת באתר "בן יהודה", שפרסם בשנות השבעים של המאה ה-19 בעיתונו "השחר", והוציא לאור אחר כך כספר
  11. ^ Deborah Sadie Hertz, Jewish High Society In Old Regime Berlin, Syracuse University Press, 2005. עמ' 229-230
  12. ^ Michael Brenner, The Construction and Deconstruction of a Jewish Hero: Moses Mendelssohn's Afterlife in Early-Twentieth-Century Germany, בתוך: Lauren B. Strauss, Michael Brenner (עורכים), Mediating Modernity: Challenges and Trends in the Jewish Encounter with the Modern World: Essays in Honor of Michael A. Meyer, Wayne University Press, 2008. עמ' 273-289.‏ הציטוט לגבי קידוש השם: "ישורון", 31 בדצמבר 1885, עמ' 835, למעלה בפינה השמאלית.
  13. ^ על המחלוקת בעניין זה ראו: M. Hildesheimer, The Attitude of the Hatam Sofer toward Moses Mendelssohn, PAAJR 60 (1994), pp. 141-187
  14. ^ Zev Eleff and Menachem Butler, Moses Mendelssohn and the Orthodox Mind,‏ 9 בינואר 2017.
  15. ^ עת לטעת באתר "פרויקט בן-יהודה"