משמעות | הערות שוליים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 עיינו סמיוטיקה / ההיסטוריה של הסמיוטיקה. משמעות אצל צ'ארלס פרס היא מקרה מיוחד של ישות לוגית שאותה הוא כינה "אינטרפְּרֶטָנְט". בדיונו המתמטי־לוגי של צ'ארלס פרס במושג "סימן מייצג" הוא קבע מערכת יחס משולש בין הסימן (רֶפְּרֶזֶנְטָמֶן), שהוא כל דבר מייצג (שאינו בהכרח סמל, אלמנט לשוני או אפילו דבר מלאכותי), האובייקט המייוצג, והאינטרפְּרֶטָנְט, שהוא היחס הלוגי המקשר ביניהם.
  2. ^ "משמעות" שהיא "קשר של ייצוג" או "משמעות" שהיא "חשיבות":
    את ההבדל בין שני שימושים שונים אלה במונח "משמעות" ("ייצוג" לעומת "חשיבות") אפשר להמחיש על ידי האופן השונה שבו ניתן ליישם בהם את מערכת היחס המשולש "מייצג←משמעות←מיוצג", או ליתר דיוק, כפי שהגדיר אותה פּרס באמצעות המושגים הכלליים יותר "רֶפְּרֶזֶנְטָמֶן←אינטרפְּרֶטָנְט←אובייקט" (הסבר על משמעות אצל פרס בהערה הקודמת). נחזור לדוגמה שהובאה לעיל של פעולת צלצול בפעמון על דלפק הקבלה של בית מלון, שאפשר לתארה – במקום כאירוע בעל משמעות ייצוגית – גם באופן המייחס לה חשיבות: אם נאמר "פעולת הצלצול היא בעלת משמעות, כי בעקבותיה יופיע פקיד קבלה", הרי אנו אומרים שפעולת הצלצול היא משמעותית (=בעלת חשיבות), שכן לולא הייתה מתבצעת, לא היה מופיע פקיד קבלה. ניתן ליישם כאן את מערכת היחס המשולש כך:
    • רֶפְּרֶזֶנְטָמֶן שהוא האירוע: "פעולת הצלצול",
    • אינטרפְּרֶטָנְט שהוא המידע המקשר בין האירוע לאובייקט: "העובדה, שבעקבות הצלצול יופיע הפקיד",
    • האובייקט שאליו מקשר המידע מהאירוע: "הופעת הפקיד".
    לעומת זאת, באומרינו "פעולת הצלצול היא בעלת משמעות, כי היא מבטאת את הבקשה פקיד קבלה מתבקש להגיע לדלפק", אנו מיישמים את מערכת היחס המשולש "מייצג←משמעות←מיוצג" בדיוק כפי שאנו מישמים אותה לגבי מילים, סמלים, פעולות טקסיות וכדומה:
    • מייצג: "צליל הפעמון",
    • משמעות: "הידיעה, שצליל זה מבטא בקשה שהפקיד יופיע",
    • מיוצג: "בקשה שהפקיד יופיע".
    במקרה הראשון נאמר, שאם פקיד קבלה לא הופיע, הרי שפעולת הצלצול הייתה חסרת משמעות (=חסרת חשיבות או חסרת השלכות), אבל במקרה השני משמעותו של צליל הפעמון תיוותר בעינה, כי גם אם הפקיד לא הופיע הרי שהצליל עדיין הביע את אותה הבקשה "פקיד קבלה מתבקש להגיע לדלפק".
  3. ^ במקור הגרמני: Über Sinn und Bedeutung, תורגם לאנגלית כ־Sense and reference. בהקשר זה, המונח "הוראה" (או רפרנט) הוא תרגום של המונח הגרמני Bedeutung (באנגלית: reference, extension) והמונח "מובן" הוא תרגום של המונח הגרמני Sinn (באנגלית: sense, intention).
  4. ^ יש להבדיל בין תחושות, רעיונות ותמונות שמוזיקה מעוררת באופן אינדיבידואלי וסובייקטיבי ואשר עשויות להיות שונות אצל מאזינים שונים, לבין משמעות של דבר שהיא קבועה, לדוגמה: אותה המנגינה עשויה לעורר אצל מאזין אחד עצבות, אצל מאזין אחר נוסטלגיה, אצל מאזין שלישי רגיעה וכיו״ב, בעוד משמעותו של צליל הסירנה של אמבולנס אינה תלויה במאזין והיא תמיד "זהירות, נא לפנות את הכביש" וכו'.
  5. ^ "Musik ist keine Sprache, es ist nicht ihre Aufgabe, mit ihren Tönen irgendwelche Bedeutungsinhalte auszudrücken. Musik steht für sich, sie weist nicht über sich hinaus." / Iannis Xenakis (1922 - 2001), aus "Balint Andras Varga, Conversations with Iannis Xenakis 1980 – 1989, 1. Teil (1980)".
  6. ^ "If you could say it in words, there would be no reason to paint it." / Edward Hopper (1882 - 1967)
  7. ^ "If I could tell you what it meant, there would be no point in dancing it". See pages 82-3 at Bateson, Gregory (1975), "Style ,Grace and Information in Primitive Art". In Perkins, Morgan & Morphy, Howard (eds.), The Anthropology of Art: A Reader, pp. 78-90. Oxford : Blackwell, 2006. ISBN 1405105623, ISBN 1405105615. Preview available at Google Book Search
  8. ^ 'Superstition' in the Pigeon – מאמר על ניסויו של סקינר.
  9. ^ את המשמעות, כלומר המידע המקשר בין המייצג והמיוצג ניתן למקם בהכרתה של היונה, אבל ניתן גם לגזור את קיומה ישירות משיטתיות התבנית ההתנהגותית של היונה ובכך להימנע מתלות בהתייחסות לאלמנט ההכרתי, שאותו סקינר דחה כמונח לא־רלוונטי מדעית. הבהרה: באומרינו "לדידה של היונה יש לפעולה שהיא מבצעת משמעות" יש להיזהר ולהבחין, האם כוונתנו אכן לומר "קיים קשר ייצוגי בין פעולתה של היונה לבין התוצאה שהיא מנסה להשיג", או שכוונתנו לומר "היונה מייחסת חשיבות לפעולה שהיא מבצעת": אלו הן שתי משמעויות שונות של המונח "משמעות"; ראו לעיל "משמעות" שהיא "קשר של ייצוג" או "משמעות" שהיא "חשיבות" וראו תחת הערך משמעות (חשיבות).