סופיות | התקבלות
English: Sufism

התקבלות

ביקורת על ההיבט של האנטי-חומרניות בסופיות

יש היבטים מסוימים של הפילוסופיה הסופית שמעוררים מחלוקות ודיון, הבולט ביניהם הוא האופי האנטי-חומרני שבאתוס שלה. גמאל מרזוק, פרופסור לפילוסופיה אסלאמית באוניברסיטת עין-שמס בקהיר, במאמרו בשם "השפעת הנצרות על ההתהוות הראשונית של סופיות אסלאמית", הבליט את המגמה הנזירית והאנטי-חומרנית שבסופיות, ושם דגש על הנטייה שלהם "לנטוש חומרניות ולחיות רק כדי להתפלל, משהו דומה לחיים נזריים.[3]

מנגד, בסורה 57:27 הקוראן מציג את ההתנזרות כהמצאה אנושית ולא כצוו אלוהי. בנוסף יש בקוראן דגש חזק על החוקים הפיזיים של היקום, והפצרה במאמינים ללמוד ולהבין את ה"סימנים" של אלוהים בעולם הפיזי (כגון סורה 2:164). גישה כזו מוציאה מכלל חשבון את ההימנעות וההתרחקות מהעולם החומרי. איברהים ב. סעיד, מנהל הקרן הבינלאומית למחקר אסלאמי בארצות הברית, מציין עובדה מעניינת הקשורה למושג בערבית "עלים" (عليم) המופיע בקוראן. בדרך כלל נוהגים לפרש את המושג הזה כ"מנהיג דתי". סעיד טוען שהכוונה ב"עלים" היא בעצם לאנשי מדע, דבר שמצביע על החשיבות הגבוהה שהקוראן נותן לעולם הפיזי והמאמץ להבין אותו.[4] בקוראן יש פסוקים המדרבנים מאמינים לנסות לשפר את מצב האנושות ולפעול לייסד את חוקי האלוהים בתוך החברה האנושית (כגון סורה 22:41), משימה שלא מתיישרת עם הנטיות להתבודדות ולהתנזרות הקיימות בסופיות.

השקפה מחוץ לאסלאם

תורת הנסתר הסופית מקסימה אנשים במערב שנים רבות, במיוחד מזרחנים.[5] דמויות כמו רומי הפכו למוכרות מאוד בארצות הברית, מקום בו הסופיות נתפסת כפן לא פוליטי ולא לוחמני של האסלאם.[5][6] אוריינטליסטים הציעו מגוון רחב של תאוריות לגבי התכונות של הסופיות, כגון שהיא הושפעה מנאופלאטוניזם או שהיא הייתה תגובה היסטורית של הארים נגד השפעה תרבותית "שמית". חוסיין נאסר אומר שהתאוריות שלעיל כוזבות מנקודת המבט הסופית.[7]

במכון האסלאם הנמצא במנהיים, גרמניה, שבו עובדים על נושא קליטת המוסלמים באירופה, רואים בסופיות השקפה שמתאימה במיוחד לדיאלוג בין-דתי ולהרמוניזציה בין-תרבותית בחברות דמוקרטיות ופלורליסטיות. במכון מתארים את הסופיות כסמל של סובלנות והומניזם – היא אינה דוגמטית, היא גמישה ואינה אלימה.[8] לפי פיליפ ג'נקינס, פרופסור מ אוניברסיטת ביילור שבטקסס, "הסופים הם הרבה יותר משותפים טקטיים של המערב: יש להם פוטנציאל להיות התקווה הגדולה ביותר של פלורליסטיות ודמוקרטיה במדינות אסלאמיות." כמו כן, מספר ממשלות וארגונים תומכים בקידום של סופיות כאמצעי להיאבק במגמות בלתי סובלניות ואלימות באסלאם.[9] לדוגמה, ממשלות סין ורוסיה[10] תומכות באופן גלוי בסופיות כדרך הטובה ביותר להגנה נגד חתרנות אסלאמית. ממשלת בריטניה, במיוחד לאחר פגועי הטרור ב-5 ביולי 2005, תמכה בקבוצות סופיות בקרב שלה נגד קיצונים אסלאמיים. מכון מחקר ראנד הידוע ובעל ההשפעה, הוציא דו"ח חשוב בשם "בנית רשתות מוסלמיות מתונות," הדוחק בממשלת ארצות הברית לחזק קבוצות מוסלמיות המתנגדות לקיצוניות אסלאמית.[11] הדו"ח הדגיש את תפקיד הסופים כמוסלמים מסורתיים מתונים הפתוחים לשינוי, ולכן שותפים במאבק באלימות.[12][13] גם ארגוני חדשות כגון ה-BBC, ה-Economist והעיתון Boston Globe רואים בסופיות אמצעי להתמודד עם קיצונים מוסלמים אלימים.[14]

אידריס שאה קובע שלסופיות יש טבע אוניברסלי, וששורשיה קודמים לעליית האסלאם והנצרות.[15] הוא מצתת את סוהראוורדי, סופי פרסי מהמאה ה-12, שאמר "...[סופיות] הייתה צורת חוכמה מוכרת ומיושמת על ידי סדרה של חכמים, כולל החכם הקדום והמסטורי הרמס המיצרי.". הוא מפרש את השירה של אבן אל-פריד ש"מדגיש שסופיות נמצא גם מעבר וגם לפני מערכות הידע; ש'היין שלנו התקיים לפני הענב והגפן' (המדרשה והמערכת)...".[16] אך יש חוקרים הדוחים את טענותיו של שאה.[17] המגמות המודרניות של נאו-סופים בארצות מערביות מתירות לאנשים לא מוסלמים לקבל "הדרכה בדרך הסופית", דבר שמוסלמים רבים מתנגדים לו עקב התפיסה שאת הסופיות אפשר ללמוד רק במסגרת האסלאם.[18][19]