סיגריה | מנגנון יצירת העשן
English: Cigarette

מנגנון יצירת העשן

מבנה סיגריה עם מסנן: 1. עשן עיקרי (נשאף לפה); 2. פתח שאיפת העשן; 3/4. חומרי דבק בפילטר; 5. כיתוב בדיו; 6. דבק לאורך קצה הנייר; 7. עשן מקצה הסיגריה; 8. הפילטר (מסנן); 9. חבק הפילטר; 10. טבק ומרכיביו; 11. נייר הסיגריה; 12.אזור הבעירה (הראש).

הסיגריה עטופה בנייר המכיל חומרים מעכבי בעירה ולכן חמצן יכול להגיע לאזור הבעירה בסיגריה כמעט רק מהקצה הפתוח של הסיגריה - בדיפוזיה או באמצעות שאיבה אקטיבית של המעשן. הטמפרטורה באזור הבעירה מגיעה ל-°C‏700–950,[דרוש מקור] באזור זה תוצרי הבעירה הם בעיקר גזים כדו תחמוצת הפחמן ופחמן חד-חמצני ומים. חומרי העשן נוצרים באזור הפירוק הנמצא מעט בהמשך הסיגריה לכיוון פיו של המעשן. שם בטמפרטורה של כ-600°C ובהיעדר חמצן (ריכוז חמצן של כ-2% בלבד בהשוואה ל-21% באוויר) מתפרקים חומרים אורגנים שבטבק, מתנדפים ומגיבים ומתקבלת תערובת גזית של כ-5,000 חומרים שונים. מה שנותר באזור זה הוא חומר מפוחם שיבער ויתפקד כאזור בעירה בשאיפה הבאה. הגזים הנפלטים ממשיכים להתקרר בדרכם לפה, מתחת ל-350°C מתחילה התעבות היוצרת את חלקיקי העשן שהן טיפות נוזל כדוריות שקוטרן בין עשירית מיקרון למיקרון. צפיפות העשן הנוצר הוא 109 עד 1010 חלקיקים (טיפות) במיליליטר אוויר[1].

יש מעשנים המעדיפים "לגלגל" (כלומר, לעטוף בנייר) את הטבק במו ידיהם, אולם רוב המעשנים מעדיפים להשתמש בסיגריות מוכנות הנקנות כאשר הן מוכנות לעישון. לרוב הסיגריות מצורף פילטר שאמור לסנן או להפחית את כמות הרעלים והחומרים המסוכנים שנמצאים בתערובת הטבק שבסיגריה. הפילטר מעדן את הטעם החריף שיש לסיגריה.