קטין | אפוטרופוס טבעי לקטין
English: Minor (law)

אפוטרופוס טבעי לקטין

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע: "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים". משמעות הדבר היא שחלה עליהם חובה וזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה וכן שמירה על נכסיו, ניהולם ופיתוחם. בנוסף, ההורים רשאים להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והם בעלי הסמכות לייצגו.

מצדו של הקטין, נקבע בחוק כי: "הקטין חייב, תוך כיבוד אב ואם, לציית להוריו בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם". כלל חשוב החל על הורים הוא כי הם חייבים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין, וחייבים שניהם לפעול תוך הסכמה, וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו. בעניין שאינו סובל דיחוי, כגון במצב רפואי דחוף, רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו.

בעניין ניהול נכסי הקטין, קובע החוק כי במקרה ולקטין הגר אצל הוריו יש הכנסות (למשל, כי ירש נכסים), הרי שאלו ישמשו במידה נאותה לקיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צורכי הקטין.

במקרה והורה אינו מסוגל למלא את חובותיו בנוגע לרכושו של הקטין או מזניח חובות אלו - להבדיל מהנושאים האחרים שהם באחריות ההורים - הרי שבית המשפט רשאי להורות כיצד יש לפעול.

בנוסף, קובע החוק כי בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס בנוסף על הורה אלא אם ראה סיבה מיוחדת לכך לטובת הקטין, ולאחר שלהורה ניתנה הזדמנות להשמיע את טענותיו.

לפני מינוי אפוטרופוס בידי בית המשפט, ישמע בית המשפט את דעת הקטין אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו.