קטין | יחס החוק הישראלי לקטינים
English: Minor (law)

יחס החוק הישראלי לקטינים

בישראל מקבל ילד מספר זהות עם לידתו, אך הזכות והחובה להצטייד בתעודת זהות חלות עם הגיעו לגיל 16. עד סוף המאה ה-20 נרשמו ילדים בדרכון של הוריהם, ובאחרונה כבר ניתן לילד דרכון על שמו.

בהגיעו לגיל עשר אין ההורים יכולים להמיר את דתו של ילדם בלי הסכמתו. מגיל 12 נושאים ילדים באחריות פלילית על פגיעה בגוף או ברכוש[1] אך לא יועמדו למשפט בטרם מלאו להם 13.

בגיל 14 רשאים נערים לפתוח חשבון בנק בהסכמת הוריהם, ולבצע פעולות כספיות מסוימות; בגיל 16 אין עוד צורך בהסכמת ההורים לכך. נערים בני 14 מותר להעסיק רק בחופשות, ומגיל 15 מותר להעסיקם בכל ימות השנה, אך בהגבלות מסוימות החלות עד הגעתם לגיל 18.

חוק גיל הנישואין, תש"י-1950, מאפשר רק למי שמלאו לו 18 שנים להינשא. אולם אם מלאו לקטין 16 שנים ובית המשפט סבור שהנישואין יהיו לטובתו של הקטין הוא רשאי לאשר את הנישואין. במקרה של קטין שמלאו לו 16 שנים אך עוד לא מלאו לו 17 שנים הוא רשאי לאשר את הנישואין רק לאחר שקיבל תסקיר של עובד סוציאלי.