רנסאנס | התפשטות הרנסאנס
English: Renaissance

התפשטות הרנסאנס

במאה ה-15 הרנסאנס החל להתפשט במהירות ממולדתו בפירנצה, קודם לשאר חלקי איטליה ובמהרה לרחבי אירופה. המצאת הדפוס על ידי יוהאן גוטנברג איפשרה את ההעברה המהירה של הרעיונות החדשים של התקופה. ככל שאלה התפשטו, הם השתנו והסתגלו לתרבויות המקומיות. במאה ה-20 חוקרים החלו לחלק את תקופת הרנסאנס לתנועות מקומיות ולאומיות:

הרנסאנס הצפוני

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרנסאנס הצפוני
מלך צרפת פרנסואה הראשון, נחשב כהתגלמות השליט הרנסאנסי האמיתי

הרנסאנס שמחוץ לאיטליה נקרא בשם הרנסאנס הצפוני. הוא הגיע תחילה לצרפת על ידי המלך שארל השמיני, לאחר פלישתו לאיטליה. תקופת שלטונו של המלך פרנסואה הראשון נחשבת כשיא הרנסאנס הצרפתי, משום שהוא ייבא למדינה יצירות אמנות איטלקיות והביא אמנים איטלקיים, כמו לאונרדו דה וינצ'י, ואף בנה ארמונות מרהיבים ויקרים שניצלו עד תום את הסגנון האדריכלי החדש. סופרים, כמו פרנסואה רבלה, פייר דה רונסאר ומישל דה מונטן, וכן ציירים ומוזיקאים צרפתיים, שאבו השראה רבה מרוח הרנסאנס האיטלקי.

במחצית השנייה של המאה ה-15 הביאו עימם האיטלקים את הסגנון החדש להונגריה, בעיקר כתוצאה מהנישואין בין מלך הונגריה, מתיאש הוניאדי, לבתו של מלך נפולי, ביאטריקס. במהרה הפכה בודה לאחד המרכזים האמנותיים החשובים ביותר של הרנסאנס צפונית להרי האלפים, אך הכיבוש העות'מאני של הונגריה בשנת 1526 הביא את "הרנסאנס ההונגרי" הקצר לקיצו. אמנים איטלקיים רבים הגיעו גם לפולין עם בונה ספורצה, בתו של דוכס מילנו, שנישאה בשנת 1518 למלך פולין זיגמונד הראשון, ובכך תרמו להתפשטות הרנסאנס הפולני.

רוח התקופה התפשטה מצרפת אל ארצות השפלה ואל גרמניה, ולבסוף הגיעה, בשלהי המאה ה-16, לאנגליה ולסקנדינביה. באזורים אלו הפך ההומניזם להיות קשור באופן הדוק לרפורמציה הפרוטסטנטית, והאמנות והספרות של הרנסאנס הגרמני משקפות בעיקר את המחלוקות הדתיות הרבות של התקופה.

באנגליה, סימל העידן האליזבתני את שיאו של הרנסאנס האנגלי, בעבודותיהם של סופרים אנגלים כוויליאם שייקספיר, כריסטופר מרלו וג'ון מילטון, וכן ביצירות של אמנים, אדריכלים ומלחינים אנגלים.

הרנסאנס הגיע לחצי האי האיברי דרך שטחי ממלכת אראגון על הים התיכון וכן דרך עיר המסחר החשובה ולנסיה. בשיאו של הרנסאנס הספרדי ניתן היה למצוא סופרים חשובים כמו לופה דה וגה ומיגל דה סרוואנטס ואמנים משפיעים כמו אל גרקו.

בעוד רוח הרנסאנס עברה מאיטליה צפונה, התפשטות סימולטנית של רעיונות חדשניים בתחום המוזיקה התחוללה מצפון אירופה דרומה. המוזיקה שהתפתחה במאה ה-15 בדוכסות בורגונדי ציינה את תחילת תקופת הרנסאנס במוזיקה, וסגנון הפוליפוניה החדש שהגיע מהולנד לאיטליה יצר את הבסיס לסגנון הבינלאומי האמיתי הראשון במוזיקה מאז ה זמרה הגרגוריאנית של המאה ה-9. בסוף המאה ה-16 הפכה איטליה שוב למרכז החדשנות המוזיקלית באירופה עם התפתחות סגנון האסכולה הוונציאנית, שהתפשט צפונה אל גרמניה בסביבות 1600.

הציור של הרנסאנס האיטלקי שונה מזה של הרנסאנס הצפוני. האמנים האיטלקיים היו בין הראשונים שציירו סצנות חילוניות והרחיקו בכך את עצמם מנושאי האמנות של ציירי ימי הביניים שהתרכזו בעיקר בנושאים נוצריים-דתיים. אמני הרנסאנס הצפוני המשיכו בתחילה להתרכז בנושאים דתיים, כמו המהפכות הדתיות של התקופה שתוארו בידי האמן הגרמני החדשן אלברכט דירר. מאוחר יותר, סיפקו יצירותיו של פיטר ברויגל השראה לאמנים לצייר סצנות יומיומיות במקום סצנות דתיות או קלאסיות. בנוסף, שיכללו האחים ואן אייק הפלמיים במהלך הרנסאנס את טכניקת הציור בשמן, שאיפשרה לאמנים להפיק צבעים חזקים על משטחים קשים ששרדו מאות שנים.