שגריר ישראל באומות המאוחדות | היסטוריה

היסטוריה

"זהו רגע היסטורי לעם היהודי בכל אתר ואתר ולמדינת ישראל", כך אמר שר החוץ משה שרת ב-11 במאי 1949 כאשר ישראל התקבלה כחברה ה-59 בארגון האומות המאוחדות.

עם חלוקת האו"ם לקבוצות אזוריות ב-1961 לא התקבלה ישראל לאף אחת מהן. מצב זה השתנה באפריל 2000 כאשר ישראל הוכנסה לקבוצה האזורית המערבית על בסיס זמני עד שתוכל להצטרף לקבוצה האסיאתית. מאותו הזמן, היה ביכולתה של ישראל להצביע ולהיבחר לגופים מרכזיים באומות המאוחדות. ב-2005 נבחרה ישראל לסגנית יושב ראש העצרת הכללית ה-60 של האו"ם.

ניתן לחלק את תולדות ישראל והאו"ם לשלוש תקופות: הראשונה, בה החליט האו"ם ב-29.11.47 על הקמתן של שתי מדינות - מדינת ישראל ומדינה ערבית - בשטחי ארץ-ישראל המנדטורית ממערב לירדן; השנייה, תקופת הקיטוב בין ארצות הברית לברית המועצות (והתייצבותה לצד מדינות ערב) ויצירת רוב לצד הערבים כאשר האו"ם נתפס כעוין ישראל; השלישית, הייתה תקופת מפנה. בעקבות סיום המלחמה הקרה וההתקדמות לשלום במזרח התיכון, על-פי מדיניותה של ישראל וגישת משלחת ישראל לאו"ם, התחולל שינוי מהותי במערכת היחסים עם המדינות החברות באו"ם ובמערכת קשרי העבודה בינה לבין מזכירות האו"ם, מוסדותיו וסוכנויותיו. לפתיחות חדשה זו הייתה השפעה חיובית על יחסי הכלכלה, המדע והסחר של ישראל ועל מעמדה הביטחוני והבינלאומי.

בשנת 1955 טבע ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון את המונח "אום שמום" כתשובה לקביעתו של משה שרת, שהאו"ם לא ייראה בעין יפה את ההחלטה של ישראל לגרש את המצרים מרצועת עזה בעקבות פיגועי הפדאיון. משמעות הביטוי הייתה כי אין חשיבות למה שהאו"ם אומר או עושה.

החלטות משמעותיות בנוגע לישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל-האו"ם

להחלטות מסוימות של האו"ם נודעה חשיבות גדולה לישראל. בין ההחלטות הנוגעות לישראל, ניתן למנות את יש את החלטת מועצת הביטחון 242 מנובמבר 1967 והחלטה 338 מאוקטובר 1973. החלטות אלו קובעות מסגרת מוסכמות ליישוב הסכסוך הערבי-ישראלי. במשך שנים רבות האו"ם פעל להביא לידי הפסקת פעולות האיבה בין ישראל והמדינות הערביות השכנות לה על ידי מינוי מתווכים, מתן חסות להפסקת אש והסכמי שביתת נשק והצבת כוחות או"ם בין המדינות האויבות.

נטיית האו"ם לקבל את עמדת הערבים בעניינים הנוגעים לסכסוך הישראלי-ערבי באה לידי ביטויה הקיצוני בהחלטה 3379 שקיבלה העצרת הכללית ב-1975, ובה נקבע שהציונות היא תנועה גזענית. החלטה זו הייתה חלק מניסיון של הגוש הערבי והמדינות הבלתי מזדהות להביא לסילוקה של ישראל מן האו“ם. ב-1991 בוטלה ההחלטה, אך האו"ם איבד בעיני ישראלים רבים את סמכותו כגורם בינלאומי נטול משוא פנים. גם בעיני המדינות הערביות, בימת או"ם מתאימה יותר לתעמולה ולהסברה מאשר להשגת תוצאות ממשיות.