תל אביב-יפו | כלכלה, תעסוקה ומסחר
English: Tel Aviv

כלכלה, תעסוקה ומסחר

בנייני עסקים ומלון דן פנורמה
גורדי שחקים בתל אביב

תל אביב היא מרכז החיים הכלכלי והפיננסי בישראל, ובה פועלת הבורסה לניירות ערך היחידה בישראל. בה שוכנים משרדי ההנהלה של כל הבנקים העיקריים בישראל. היא מרכז תעסוקה ארצי ומספר המועסקים בתחומה עמד בשנת 2009 על 371,700 איש, שהם כ־13% מכלל המועסקים במדינה. כ־200,000 מאלה הם יוממים המגיעים אל העיר מיישובי גוש דן ואף ממקומות מרוחקים יותר. העיר מרכזת מעל 30% מהתעסוקה במטרופולין, שהם 17% מהתעסוקה הארצית. נכון לסוף שנת 2005, מנה כוח העבודה בקרב תושבי העיר 211,200 איש, מתוכם 11,400 איש (5.4%) היו מובטלים. הכנסת השכירים בעיר נאמדת ב־121.7% יחסית לממוצע הארצי (2006).

מכיוון שתל אביב נבנתה על דיונות חול, פיתוח ענף החקלאות בה לא היה רווחי. גם פיתוח מסחר ימי בה לא צלח משום שמוקדי המסחר בענף זה היו מרוכזים כבר בחיפה. מסיבה זו העיר התפתחה כמרכז מדעי וטכנולוגי, כאשר בשנות ה-80 של המאה ה-20 חל תהליך התעצמות בתחום זה, והעיר הפכה למרכז טכנולוגי בין התוססים במזרח התיכון. מטרופולין תל אביב במיוחד ידוע כמרכז היי טק ברמה בינלאומית, וברחבי העולם האזור אף זכה לכינוי "סיליקון ואדי" בעקבות עמק הסיליקון שבארצות הברית. "סיליקון ואדי" מדורג במקום השני לאחר עמק הסיליקון האמריקאי מבחינת חשיבותו בתחום.[19] במהלך השנים בחרו חברות טכנולוגיה בינלאומיות רבות להקים את מפעליהן בעיר ובסביבתה.

כיום מרכזת תל אביב 58% מהמשרות במטרופולין ו־38% מהתעסוקה הארצית בענפי הפיננסים והעסקים; בשירותי המסחר והפנאי מרכזת העיר 37% מהתעסוקה במטרופולין ו־22% מהתעסוקה הארצית; בענף התעשייה מרכזת תל אביב 24% מהתעסוקה במטרופולין ו־12% מהתעסוקה הארצית. תל אביב מובילה במספר המועסקים בבנקאות, עם 51% מהמשרות, שהם 16,000 איש.

בעיר נמצאים משרדיהם של מספר ארגונים כלכליים, ובהם התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל, איגוד לשכות המסחר, הרשות לעסקים קטנים ומכון התקנים הישראלי. עוד שוכנים בעיר משרדיהן של אין ספור חברות וגופים מסחריים שונים, ובשל מעמדה השנוי במחלוקת של ירושלים, נמצאות רוב השגרירויות הזרות בישראל, על נספחיהן הכלכליים, בתל אביב, או בערים הסובבות אותה.

מרכז העסקים הראשי המסורתי של העיר שוכן באזור אחוזת בית ההיסטורי, ברחוב הרצל וברחובות החוצים אותו, בין רחוב אלנבי ממזרח לבתי המשרדים במנשייה ממערב. אזור זה נותר במידה רבה מרכז לפעילות הפיננסית והבנקאית בעיר. עם זאת האזור העסקי בתל אביב התרחב באופן משמעותי לכיוון מזרח וצפון־מזרח ועד מעבר לנתיבי איילון אשר שימשו כזרז לתהליך. חלקו הדרומי של רחוב אבן גבירול, שדרות שאול המלך, רחוב הארבעה, רחוב קרליבך ומתחם דרום הקריה הם כיום אזורים מסחריים־עסקיים, לפחות בחלקם.

בתל אביב רחובות רבים שלהם חזית מסחרית. הידועים שבהם הם רחובות האורך העיקריים: רחוב דיזנגוף, רחוב אלנבי, רחוב אבן גבירול ורחוב בן יהודה. בכיכר המדינה התפתח אזור מסחרי הנחשב ליוקרתי, ורחוב שינקין וחנויות ברחבי שכונת פלורנטין זוכים לפופולריות בקרב צעירים. בעיר פועלים מספר קניונים, ובהם דיזנגוף סנטר, גן העיר, קניון תל אביב בתחנה המרכזית החדשה, קניון רמת אביב, קניון עזריאלי, קניון ויצמן במרכז הרפואי תל אביב והקניון במגדלי תל אביב. בשכונות עבר הירקון, ובמידה רבה גם ביפו ובאזורי המגורים שממזרח לנתיבי איילון, נפוצים מרכזי קניות שכונתיים, שמרכזם בדרך כלל במרכול גדול. עם הבולטים במרכזים אלה נמנים המרכז המסחרי הגדול ברמת אביב ג' והאזור המסחרי שבין היכל הספורט יד אליהו לסינרמה.

על פי דו"ח שערכה חטיבת ניהול העושר של בנק UBS השווייצרי, תל אביב נחשבת לאחת הערים היקרות בעולם. היא דורגה במקום ה־25 ברשימת הערים הכי יקרות לשנת 2010. לשם השוואה, ניו יורק דורגה במקום ה־6 ואוסלו במקום הראשון.[20]

בשנת 2014, זכתה תל אביב בתואר העיר החכמה בעולם, מתוך 250 ערים מועמדות שהשתתפו בתחרות בברצלונה. זאת תודות לצעדים להפעלת הציבור כמו "שולחנות עגולים", דיונים ותקציב שיתופי, ואימוץ טכנולוגיה מסייעת במיזם ה"דיגיתל" - אשר מאגד בתוכו את האפליקציה הסלולרית, אינטרנט אלחוטי חופשי ברחבי העיר, מערכת מידע גאוגרפי (GIS), תחרות פיתוח אפליקציות על בסיס מאגרי מידע פתוחים, רישוי מקוון ועוד.[21]